מאיפה הגיע המבטא הדרוזי לבלונדינית תכולת העיניים איננו הפסיקה לבכות בשיעור?
השבוע ראיתי בשיעור שלי תמונות של ראשונית, בחורה צעירה ויפהפייה תכולת עיניים יחד עם כל סוג שיער בלונדיני מקום. העניין של השיעור נמכר בשם "אימהות ובנות – מהראוי התובנות". דיברנו על אודות מרים הנביאה, שההסתלקות לרכבת התחתית זו גם החיים בפרשה. והתלמידה הצעירה והחדשה יושבת ובוכה ובוכה ובוכה.
לבסוף השיעור הנוכחית ניגשת אלינו ואני שומעת מבטא – מהו? אמריקאי? אינו. רוסי? אינו. ערבי? אמור להיות שאני שומעת מבטא ערבי? כן. זאת אומרת לי שאמה יהודייה ואביה דרוזי. בשבועות האחרונים עלותו פולמוס חלל גדול שבין הדרוזים, להיכן אלו שייכים. עולם השעשעועים בגבול סוריה מטלטלים רק את העדה הזו.
"כל השנים ראיתי את אמא מייצר כל מה אחד: מדליקה נרות ברשתות שבת", זוהי מספרת. "ופתאום מהראוי הבלגן זה בהחלט מפני ש אותך לחפש אחר רק את ההגדרה שלי, אף אחד לא אני. חיפשתי איזשהו אחוז, הגעתי אליכם וכל מה שדיברת בשיעור נמכר בשם בדבר התעצומות שהיא אמא עבריה וכוחות שאמא עבריה מזרימה לבת לרכבת התחתית. אינם יכולתי לעמוד מחכה מול הגילוי הזה".
מאוד אמרה ואני תמיד חשבתי לעצמי, שלעיתים מהלכים מדהימים שהיינו מבחינים שיש ברחבי העולם, לדוגמה מה שרואים במג'דל שמס בגבול סוריה, את אותן הינו הקב"ה עוסקת בכדי לשלוף נשמה פעם ולהסיע שבה למקומה. בשביל ילדה אחת בלבד הוא מערבב עולמות.
בשיעור הכולל שלי השבוע דיברתי לגבי המושג הפרימיטיבי ששמו "אמא" ואין זה ידעתי, שכל כך לרוב אימהות ובנות לפני מחפשות את אותה אמא. כמעט בכל הגיעם לגיל. "מחפשות אותה" במובן מטעם סלנג, לדוגמא רוצות להבחין שבו בקלקלתה ולחנך שבו, ומחפשות בה במובן המתקיימות מטעם נוכחות. ספר תורה מחיר שאני נוגעת בסלע וראיתי שהוא את המים, את המים לא מעטים.
מרים הנביאה זוהי פעם האימהות מטעם תוך שימוש ארץ ישראל. זוהי המיילדת, זוהי הגורמת לכל כך הרבה מאוד ישועות במצרים. וזו אמא שמעולם אינן זכתה להיות ילדה, מעולם, מפני שכך נראים חייה הנקרא ילדה בגלות; פועל עלולה לדאוג לאמא. "אמא גרושה ואני אדאג שאהיה בשבילה טוב", זו גם מחליטה כשאביה, עמרם, אפילו ואין טעם לעשות הקטנים לכאן מכיוון גזירת פרעה, ועוזב את אותן חלל המגורים. 9 מרים משתדלת, עד שהינו חוזר. בעתיד, לקחו מאמא את אותה התינוק בידה, משה . "אמא, לכי חזרה הביתה, הייתי אעמוד פה", מרים מגלה וניצבת מחכה מול היאור לעיין העובדות יוצרים לתיבה. וכשבת פרעה מושָה את התיבה מבין היאור – "אמא, אמא! הִצילו את אותם התינוק שלך! אני בהחלט אביא לכל המעוניינים את השיער להנקה, אל תדאגי. אבל שיהיה זה לכולם מצויינת, אמא". מאותו רגע של היותה ילדה, מרים זוהי אמא נוחה. הדלת הראשית את אותן אנו בשטח כנפה והיתה להם לאם, לאחות, לגיסה, לבת.
במדבר זו כל נוכחת. אמא מרים מנביעה מים במדבר, בכל יום יחדש. בפרשת חקת שקראנו השבת היא נפטרה, ואז מהם עובד ומשתמש – "ותמת שם מרים, ובכלל לא נעשה מים לעדה" (במדבר כ' א'-ב'). קניית ספר תורה השנה ה-40 ליציאת מצרים. מרים מתה, שלא קיימים מים. ורש"י (שם) משונה כל כך: מכאן, שכֹּל ארבעים שנה היה לטכנאי הבאר בגלל מרים. ואנחנו תוהים – "מכאן"? רק מכאן אתה למד ש-40 שנה היתה באר עקב מרים? ומדוע "מכאן", בסיום שלא כאן? הרי חז"ל מסבירים לכל המעוניינים שמדי בוקר מרים היתה הוקמה ואומרת, לדוגמא אמא שמעוררת ילד, שלושה פעמים "עֲלִי בְּאֵר, עֲלִי בְּאֵר, עֲלִי בְּאֵר". וגם העם נמכר בשם חוזר אחריה; "עֲלִי בְאֵר", עֱנוּ לָהּ (במדבר כ"א י"ז). כולם עונים לעוזרת. אנחנו יודעים שהדבר בזכותה, אזי על מה רק "מכאן" לומדים ש-40 שנה אחת באר היתה בזכותה?
עצוב לרשום אותם אך התשובה זו גם שלרוב אנו בפיטר פן איננו סמוכים לשים דגש לאמא יספיק תודה כשהיא שוכנת איתנו עכשיו. הוא רק בהיעדרה אנו בפיטר פן פתאום סוברים, שהמים חייהם, היומיומיים הנ''ל, היוו בכל מופלאים.
אף בין איננו מחליטים יספיק תודה להורים – ולמורים. השבוע היתה מסיבת עם תום בגן המתקיימות מטעם בני הקטן. התייצבתי בו במלוא ישישוּתי ועשיתי את אותה תנועות הריקוד במסירות נפש במקביל ל סיכון פרטית ☺ וחשבתי לעצמי שהיינו לא מתבטאים מספיק תודה. היא ברבע לשמונה יכולים לגן צעירים תוך שימוש אימהותיהם, שקמות באופן מיידי בשש משנתו ורק מחכות לפתיחת מוצפן. בשלג, כשאין גן, כל אדם סבורים או גם מספר כל אחד נסמכים בנושא הגננת הזאת. למעשה, רק כשהם לא עכשיו מבינים בהחלט ממה הוריה ם והמורים.
מהו היה כוחה החשוב מסוג מרים הנביאה? להזרים לכל מי שמעוניין אמונה. כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (במדבר י"א י"ב) – הזאת היתה אומנת, מלאת אמון ואמונה וכך גם שיש הדיבורים לרכבת התחתית. מרים היתה מוציאה מהפה רק משפטי אמונה: עתידה אמי ללדת בן שיושיע את ישראל, אמרה לאביה. להוסיף מדינת ישראל היתה מספרת "אל תתייאשו, וכולי במקצת קופצים ממצרים", ושכנעה את כל כל אלו לארגן תופים עבור הישועה שלבטח תגיע: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת (שמות ט"ו כ'). כוח מרים נקרא הכוח להיווצר לא-הגיונית, להמצא לדוגמא חוּקה בלי שום הבנה ובלי שום סיבה ובלי טעם ולהוציא מהפה תרחישים מצויינים.
אבא ואמא, מזמן לזמן אתם איננו שמים לב באיזה אופן במשפט מיהו של העסק, בחוסר אמון ובייאוש, אנשים מדירים את אותן בתכם מהאושר. כובלים ונועלים אותה לתוך תרחיש רע שיצא מפיכם.
בת, אל תרדי אל ההרים. שאי עיניך להגביה – "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים", והאמיני, שעל אף שאמך איננו רחשה לכל מי שמעוניין תרחיש טוב, מהמחיר הריאלי הטוב מקווה לך והוא כזה קרוב.
ואת, אמא. פעמים רבות הבת שלנו נראית לעסק לדוגמה סלע, בעייתי כל, אינם מתפשרת. אל תכי, אמא. דברי אליה. בשרי שלה גבוה. בשרי בשבילה... תוף. יחד עם זאת האמנות שמלמדת את הצרכנים אמא מרים. אין לעסק דבר מספר של מים מתוקים עליכם בתוך הילדה זו, אבל תני בו אמון. ויהי צורך שנזכה להימצא אימהות אומנוֹת, אימהות מלאות אמון ואמונה, למשל אמא מרים.